19:00 יצאנו. 20:00 חזרנו. 25 שעות ספונטניות. קסומות. מאתגרות. חלומיות. באמצע רצתי את המרתון המדברי באילת.
 
23:00 אילת. לקיחת הערכות מאלעד ויינשטיין חברי מקבוצת הריצה שאסף אותן עבורינו ובמקום להעמיס פסטה כמקובל, הספקנו להתענג על תפו"א אפוי במרכז המסחרי והופ למיטה. 4 שעות של שינה עמוקההה 🙂 
 
5:00 יוצאים להליכת חימום לאורך הים האדום, בדרך הספקנו לנשנש בננה ואספרסו ארוך בארומה והנה נק' הזינוק. חברים. תמונות. ועוד תמונות. אלעד, Elad Weinstein אורנית  אורנית נרקיס ויאיר, ויליאם, Willem Luyckx המאמן הראשון שלי. תוך כדי אני מברר עם אלעד מה התוכנית שלו. הוא התאמן לפי תוכנית, כמו שצריך, למרוץ. הוא חשב על קצב 6:10. הצעתי לו 5:50. התפשרנו על 6:00. רגע לפני הגונג… מחפשים את אבי תדי. Avi Tedi הוא לפני המרתון הראשון שלו! אתגר את עצמו במרתון הכי קשה בארץ. אמיץ. כבר אמרנו? חיבוק. עוד תמונה. וידאו. והנה רונן לין. Ronen Lin תמונה מרגשת במיוחד. אותו אני מכיר רק לאחרונה מהפייסבוק. הסתבר שיש לנו הרבה מן המשותף. קשר דם אפשר לומר. אנחנו עוד נכיר, אני בטוח.
 
אלעד וינשטיין, עדי שי ו אבי תדי - לפני זינוק מרתון מדברי

אלעד וינשטיין, עדי שי ו אבי תדי – לפני זינוק מרתון מדברי

 
6:00 ויאללה יוצאים לדרך… אני ואלעד יד ביד. כל הדרך. כמעט.
 
עדי שי ו אלעד וינשטיין - מרתון מדברי
 
 
תמונות…דיבורים…צחוקים…והחלפת חוויות. אין עליך אלעד. זכיתי להכיר ולאמן אותך. מרתון מאתגר. מאוד. אבל איזה יופי.
 
 
קסם המדבר במלוא הדרו נגלה אלינו. הרי אילת… אליהם אנו מטפסים ויורדים ושוב עולים… בשילוב קהילת רצים מדהימה לאור זריחת השמש, מדחיקים כל  כאב. כל קושי.
 
מחלקים את הקצב. כאן לא רצים בקצב קבוע ומונוטוני. כשקשה מורידים הילוך. כשאפשרי מרימים את הראש מתמוגגים ומתעופפים על המסלול.
 

קמ 35.. אנחנו על קצב 6:00 ממוצע.
אלעד בדרך לשבור שיא מסלול. ואפילו בלי לתכנן. אני מציע שיתקדם לפניי וינצל את הרגע.
אצלנו בקבוצה מי ששובר שיא, מארגן פריסה. אז יאללה. שלא נדאג לחבר'ה לחומוס טוב ובירה? 
בעיטה קטנה בטוסיק.. ואלעד מתעופף לסיים ב 4:11 שעות. 
אני ממשיך לאיטי בקצב 6:00 נהנה מהדקות האחרונות על המסלול. למה למהר כשנהנים? 😉 …
 
 
4:14 סיימתי.
שפי מחכה עם המצלמה ורצה איתי חצי קמ…לקו הסיום.
היא עצמה סיימה שעתיים קודם ב 2:14 חצי מרתון. מעניין ה-14 הזה!!!
 
 
את ההתאוששות מהחוויה קשה לתאר.
אי אפשר לעזוב את המתחם. אני ואלעד מספיקים לשתות בירה לפני שגם אורנית מסיימת בפחות מ 5 שעות את המרתון. את החיוך שלה לא נשכח אף פעם. עוד מילה … והיא מתחילה את המרתון שוב. 
 
פוגשים את גילה. Gila Tedi היא עשתה חצי. בגילה ובצהלה.. כדרכה. 
מחכים לאבי. אחיה. הוא מעדכן בערך כל קמ..עם תמונות, מה מצבו. בסוף הוא גם הגיע. 5:19. מרתוניסט חדש בא לשכונה. איזו גאווה. איזו דרך. חצה ובעט את כל הגבולות של עצמו לקיבינימט. בחור כארז. 
 
עדי שי ושפי שי - מרתון מדברי
 
זהו. מכאן אני ושפי Shefi Shay להתפנקות על שפת הים האדום. טובלים בו. מביטים בו. עם בירה. עם קפה. כל רגע הוא נראה אחרת. אי אפשר לעזוב. חוויה קסומה בזכות האחת והיחידה..שאם לא היא, לא היה הפוסט הזה.
 
16:00 ואנחנו בדרך חזרה לילדים האהובים. ואיזה מזל שיש סבא ו 2 סבתות. שהיו שם בספונטני עבורם. ועבורינו. 
תודה לך עולם שהבאת אותי לכאן.
 
שלכם 
עדי שי